ניקולס דרבאס הפסיד כסף במשך שנים כשהלך אחרי עצות של אחרים. אחר כך הוא בנה שיטה שהתאימה לחיים שלו. הסיפור שלו מראה מה משתנה כשמפסיקים להרכיב משקפיים שאולים.
ניקולס דרבאס היה רקדן הונגרי. בשנות ה-50 הוא רקד עם אחותו למחצה ג'וליה בתיאטראות ובמועדונים ברחבי אירופה ואמריקה. לא היה לו שום ניסיון בשוק המניות.
ב-1952 הציע לו אמרגן מטורונטו לשלם לו במקום מזומן ב-6000 מניות של חברת כרייה קנדית קטנה. ההופעה לא התקיימה, אבל דרבאס קנה את המניות בכ-3000 דולר כדי לשמור על שמו הטוב.
זמן קצר אחר כך עלה מחיר כל מניה מ-50 סנט ל-1.90 דולר. דרבאס מכר והרוויח יותר מ-8000 דולר. הרווח המקרי הזה משך אותו לשוק, אבל השנים שאחריו היו שנים של הפסדים.
שנות המשקפיים השאולים
בהתחלה הקשיב דרבאס לעצות של אנשים עשירים שפגש בהופעות שלו. אחר כך הוא נרשם לעלוני ייעוץ השקעות. הוא אפילו קיבל שמות של "מניות חמות" מברמנים וממלצרים.
העצות סתרו זו את זו. עד שטיפ הגיע אליו, מי שנתנו אותו בדרך כלל כבר מכרו. הוא הפסיד בערך חצי מהרווח הראשון שלו.
אחר כך הוא עבר לניו יורק כדי להיות קרוב יותר לוול סטריט. הוא הקשיב לברוקר שלו, לעלונים ולשמועות בשוק. הוא גם קרא את הדוחות הכספיים של החברות וקנה לפי ניתוח פונדמנטלי, אבל שוב הפסיד כ-9000 דולר.
גם פרקי הספר שלו מתארים את אותה דרך: "התקופה הקנדית", "הכניסה לוול סטריט", ואחר כך "המשבר הראשון שלי". עד אז דרבאס הסתכל על השוק דרך המשקפיים של אחרים.
שיטה שהתאימה לחיים שלו
במקום להקשיב לאחרים, דרבאס חקר את התנהגות המחירים. הוא קרא כ-200 ספרים על השוק ועל ספקולנטים, ולפעמים למד עד שמונה שעות ביום.
הוא ראה שמניות חזקות נעות לזמן מה בתוך טווח מחירים, ואז פורצות ממנו במחזור מסחר גבוה. את הטווחים האלה הוא כינה "קופסאות".
הכלל שלו היה פשוט. כשהמחיר פרץ קופסה כלפי מעלה, הוא קנה. באותו רגע הוא הציב סטופ לוס קצת מתחת למחיר הקנייה. כשהמחיר המשיך לעלות, הוא העלה גם את הסטופ לוס.
מאוחר יותר הוא הוסיף לשיטה שלו את הנתונים הפונדמנטליים של החברות. הוא קנה רק מניות שהיו חזקות בגרף ושלחברה שלהן היו סיכויי רווח טובים.
הדבר החשוב ביותר בשיטה הזו היה שהיא התאימה לחיים שלו. דרבאס היה כל הזמן בדרכים ולא יכול היה לשבת מול לוח המחירים של הבורסה. לכן הוא בנה שיטה שלא הייתה צריכה את זה.
הוא קיבל את המחירים במברק ושלח את ההוראות שלו לברוקר בניו יורק גם הן במברק. המגזין Barron's הגיע אליו בדרך כלל באיחור של שבוע. המרחק הזה הרחיק אותו מהרעש היומיומי של השוק.
בשיטה הזו הוא הגיע לרווח של כחצי מיליון דולר במהלך המסעות שלו. אחד מפרקי הספר שלו אפילו נקרא "מברקים מסביב לעולם".
המשבר השני: חזרה למשקפיים של אחרים
אחרי ההצלחה הזו חזר דרבאס לניו יורק. הוא נעשה בטוח בעצמו יותר מדי. שוב הוא הלך אחרי ההמון והקשיב לשמועות.
התוצאה הייתה עוד הפסד כבד. הוא קיבל החלטות מתוך רגש, והשיטה שלו התפרקה. לזמן מה הוא עזב את ניו יורק.
אז הוא קבע לעצמו שני כללים חדשים. כלל ראשון: לעולם לא לפגוש שוב ברוקר פנים אל פנים. כלל שני: להסתכל על המחירים רק כשהשוק סגור.
התוצאה
דרבאס כתב שבמשך כ-18 חודשים, בסוף שנות ה-50, הוא הרוויח יותר משני מיליון דולר. המגזין Time פרסם את הסיפור שלו במאי 1959. עד דצמבר 1960 נמכרו כ-120 אלף עותקים מהספר שלו.
בשבילנו, הערך של הסיפור הזה הוא בדרך שעבר. רקדן שהפסיד כסף על עצות של אחרים הרוויח בשיטה שלו.
ארבעה לקחים מהסיפור של דרבאס
טיפים הם המשקפיים של אחרים. כל עוד דרבאס סחר לפי מה שאחרים אמרו, הוא הפסיד.
מגבלה בחיים שלכם יכולה להפוך לבסיס של השיטה שלכם. דרבאס לא יכול היה לשבת מול הלוח, אז הוא בנה שיטה שלא דרשה זאת ממנו.
הסביבה שלכם היא חלק מהאסטרטגיה שלכם. הקרבה לרעש של השוק החזירה את דרבאס להרגלים הישנים שלו.
גם את השיטה של דרבאס אל תעתיקו בלי שינויים. היא נבנתה למניות אמריקאיות של שנות ה-50 ולחיים של רקדן שתמיד היה בדרכים. מה שכדאי לקחת ממנו הוא הדרך: להכיר את עצמכם, לכתוב את הכללים שלכם ולדבוק בהם.